השימוע, אשר בשפה המשפטית מוכר כ"זכות היידוע", מוסדר בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. עם סיומה של החקירה המשטרתית וסיכום הממצאים בתיק, ישנן שתי אפשרויות: התיק נסגר או לחלופין קיימת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום. בשלב זה מאפשר החוק לחשוד להשמיע את טענותיו בטרם יוגש כנגדו כתב אישום. זה בעצם השלב האחרון, בו יכול החשוד לשכנע את הרשות התובעת שלא להגיש כנגדו כתב אישום. אומנם החוק קובע כי הליך השימוע יהא בכתב והטענות תימסרנה לתביעה בכתב, אולם לא רצוי לקיים הליך שימוע בכתב, ואני סבור שעדיף לקיימו בע"פ מול גורמי התביעה, שהרי טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים.

השימוע בע"פ הינו יעיל יותר, וזאת שניתן להציג את הדברים טוב יותר בצורה ישירה ואנושית, ומניסיון העבר העשיר של המשרד, הדברים הללו מקבלים יתרון על פני תכתובת פשוטה.

יתרון נוסף הוא שהעלאת טענות בתכתובת עלולה להפליל את החשוד עוד יותר או לפתוח כיווני חקירה נוספים, לכן עדיף שהדבר יעשה בחדרי חדרים, מול גורמים אנושיים ולא על גבי הנייר.

בהליך השימוע בע"פ ניתן להציג לתביעה מסמכים אשר יש בהם כדי לשמור על חפותו של החשוד, מסמכים אשר לא תמיד רצוי להעבירם באמצעות תכתובת, ולעיתים נדירות התובע יכול לגם להתרשם מנוכחותו של החשוד בהליך (באם כמובן קיים צורך לכך) ולקבל החלטה מושכלת יותר.

בעבר נתקל המשרד, לא אחת, בחשודים אשר תוך משגה חמור החליטו לפסוח על השלב הזה באמרם: "אם יוגש כתב אישום נתמודד איתו בבית המשפט", אולם טעות חמורה בידם, שהרי הליך זה יכול למנוע הגשת כתב אישום, למנוע סחבת בבית המשפט וגם הוצאות כבדות עבור שכר טרחה, ומנגד לסיים את ההליך הפלילי מבלי להתייצב בבית המשפט ובכך לחסוך גם מבוכה.

אין חולק כי תיק פלילי אשר פתוח כנגד פלוני עומד לו לרועץ ומפריע לשגרת חייו ולקידומו. על כן ועל מנת לאפשר לאדם לחזור לשגרת חייו יש למצות הליך זה עד תום ולא לפסוח עליו.

לכן כאשר אתם מקבלים מכתב מאת רשות תובעת בדבר הזכות ליידוע לפי סעיף 60 א לחסד"פ, יש לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין שבקי במשפט הפלילי, על מנת שיעיין בחומר החקירה המצוי בתיק, ככל שרק יתאפשר לו, ובכך למצות את הליך השימוע עד תום ולא לפסוח עליו.

צרו קשר

לפרטים נוספים השאירו שם וטלפון ונחזור אליכם בהקדם…