הודאת חשוד בחקירת משטרה בכלל או בחקירה במסגרת המשטרה הצבאית החוקרת בפרט, כונתה במשך שנים רבות מפי שופטי בית המשפט: "מלכת הראיות", כלומר גורמי המשטרה, התביעה ובתי המשפט יצאו מנקודת הנחה שחשוד אשר מודה במיוחס לו, אכן מוסר אמת לאמיתה וחזקה עליו שנמסרה מרצונו החופשי.

אציין כי בניגוד גמור לתזה שהוצגה, הרי שהודאותיו של חשוד בפני גורמי החקירה המשטרתית הצבאית, לעיתים, עלולות לטעות ולהטעות, שהרי קיים חוסר איזון משווע בין חשוד שנתון בחקירת משטרה,לבין חוקרים מנוסים שמצליחים לגבות ממנו הודאה בחשד המיוחס לו, וזאת באמצעות איומים ואמצעים בלתי כשרים תוך הפעלת לחץ כבד, ולעיתים רבות תוך הפחדת החשוד שבאם לא יודה במיוחס לו ייכלא למשך זמן רב.

הדבר הזה נכון במיוחס גם בחקירות שנערכת בצה"ל במסגרת המשטרה הצבאית החוקרת (להלן-"מצ"ח). ניתן לומר כי במרבית המקרים, ואולי אף בכולם, קיים חוסר איזון קיצוני בין החוקר לנחקר, שהרי מדובר בחיילים שחלקם הגדול עדיין לקראת גיל העשרה שלהם, חסרי ניסיון בחקירות משטרה ומוסרים הודאות מפלילות תוך הפחדה שבאם לא יודו במיוחס להם, יכלאו להרבה זמן .

לאחרונה ייצגתי חייל שנחקר במסגרת מצ"ח, כאשר סיפר לי אותו חייל את שארע, הוא ציין בפני, בין יתר הדברים, שהודה בפני חוקרי מצ"ח שהוא עישן סמים במהלך שירותו הצבאי, בין היתר, בעת ששהה בטיול בברלין תוך כדי השירות הצבאי. יצוין כי משיחה שערכתי עם אביו נדהמתי לגלות שהחייל לא יצא לחו"ל במהלך שירותו הצבאי, אלא רק בתקופה שבטרם גיוסו לצה"ל.

ביקשתי מאביו של החייל לפנות למשרד הפנים ולקבל תדפיס בדבר יציאותיו וכניסותיו של החייל לארץ ואכן, לאחר שהגיע אותו תדפיס לידי, נוכחתי לדעת שהחייל שהה בחו"ל בפעם האחרונה כארבעה חודשים בטרם גיוסו לצה"ל, דבר אשר הוכיח לי, ללא כל צל של ספק, כי הודאתו של אותו חייל נגבתה ממנו שלא מרצונו החופשי ותוך כדי איומים. יוער כי בסופו של יום התיק כנגדו נסגר.

הסיפר הזה ממחיש לכל אחד ואחת את הבעייתיות של מסירת הודאה של חשוד במסגרת חקירת מצ"ח, בהן הוא, כביכול, מפליל את עצמו.

קיימים מקרים לא מעטים, בהם חשודים מוסרים הודאה תחת לחץ ותוך כדי כך שנשללת מהם האוטונומיה להחליט האם למסור ומה למסור, והדבר הינו בבחינת חליצת הודאת שווא, אשר כל האמור בה, או לכל הפחות חלק ניכר ממנה, הינם בעצם שרשרת אירועים דמיוניים אשר נמסרו על ידי אותו חשוד וזאת כדי לרצות את חוקרי המשטרה הצבאית, להפליל את הנחקר ולסיים את החקירה המהירות האפשרית אך לא באופן היעיל, ובכך להביא להרשעת אדם חף מכל פשע, כך שהמקרה שהצגתי אכן ממחיש חליצת הודאת שווא ומקרה זה, לצערי, אינו נדיר.

לא אחת נתקלתי במקרים, בהם חוקרי מצ"ח מטילים אימה על החשודים בכך שבאם לא יודה, יישאר במעצר, יורשע וישלח לזמן רב מאחורי סורג ובריח ועוד, שהרי יש לזכור כי מדובר בבחורים צעירים ונורמטיביים ברובם, נעדרי כל עבר פלילי ואשר חדר החקירות כלל ועיקר אינו מוכר להם וככל שחוסר האיזון ביניהם גדול יותר, כך קיימת השפעה גדולה יותר של חוקרי המשטרה כלפי חיילים החשודים בעבירות פליליות.

אכן לא אחת נתקלתי במהלך הקריירה ארוכת השנים שלי בתיקים, בהם חשודים מודים במהלך חקירות מצ"ח בשימושים רבים, הגם שלא היו דברים מעולם.

שלא לדבר על מצב נוסף, אשר אף הוא שכיח, לפיו שותלים מדובבים משטרתיים אשר לא אחת מדיחים הם עצמם את החשודים לדבר עבירה ובעצם משכנעים אותם באמצעים שאינם כשרים להודות בביצוע העבירה עצמה תוך הפעלת לחצים בלתי הוגנים. בית המשפט העליון מתח לא אחת ביקורת קשה ונוקבת על רשויות החקירה בכל הנוגע לדרך פעולתם של המדובבים, בין היתר פגיעה בזכות ההיוועצות והפעלת תחבולות אסורות, והורה על זיכויו של אלישע חייבטוב מעבירת רצח .

לכן יוצא כי לאור העובדה שקיים חוסר איזון בין החוקר לנחקר, הרי שאין בקלות להסתמך על נחקר שמפליל עצמו ומודה במסגרת חקירה שהרי לא תמיד מדובר בהודאה חופשית ומרצון ובמיוחד לא במקרים אלו, בהם חיילים צעירים אשר רק עתה סיימו את גיל העשרה נתונים בחקירה משטרתית, ועל כן יש לקחת בעירבון מוגבל את הודאתו של חשוד במצ"ח אשר נמסרה לאיש מרות במסגרת חקירה אינטנסיבית.


* תוכן המאמרים הינו לשם עיון ואינו מהווה תחליף לחוות דעת מקצועית.

צרו קשר

לפרטים נוספים השאירו שם וטלפון ונחזור אליכם בהקדם...